רישום סימן מסחר בינלאומי
הדרך היעילה!

בקשת סימן מסחר בינלאומית נסמכת על הגשה של בקשה מקומית.
הבקשה היא מקומית במובן שעל המבקש להגיש את הבקשה המקומית במדינה עם זיקה למבקש. לדוגמא – חברה בעלת פעילות בישראל או חברה הרשומה בישראל יכולה להגיש את הבקשה הבסיסית בישראל.

נציין כי הבקשה המקומית מהווה את החיסרון העיקרי של פרוטוקול
מדריד – שכן בשנים הראשונות לאחר מועד ההגשה – ביטול, צמצום או דחיית הבקשה המקומית ישליך על כל הבקשות האחרות.

הבקשה הבינלאומית מתבססת על הבקשה המקומית. בבקשה הבינלאומית מציינים את המדינות הרלוונטיות בהם מבקשים להגיש את סימן המסחר – ומשלמים אגרות בהתאם.

לאחר הגשת הבקשה הבינלאומית – מתחיל הליך בחינה בכל המדינות
הרלוונטיות. רשמי סימני המסחר במדינות הרלוונטיות בוחנים את סימן המסחר הבינלאומי. רשמים שונים יכולים להגיע למסקנות שונות. רשם אשר אישר את הבקשה מייתר את המשך הדיון בבקשה – דבר המפשט מאוד את הליך הבחינה. רשם אשר הגיש השגה לסימן המסחר – מצריך להגיב לסימן המסחר – ולרוב מצריך הסתייעות בעורך פטנטים מקומי.

אנחנו נוהגים להשתמש בפרוטוקול מדריד היכן שיש צורך להגיש את
סימן המסחר בהרבה מדינות – ומאוד ממליצים על המנגנון הזה.

פרוטוקול מדריד נותן פתרון טוב בהרבה מהפתרון במקביל מעולם
הפטנטים. הפרוטוקול מייתר קבלת ייצוג מקומי היכן שהרשם אישר את הבקשה (דבר שלא מתקיים בדיני הפטנטים), וגם מסדיר את הרישום במדינות עצמן (דבר שאינו מוסדר בדיני הפטנטים).

מחכים ללוות אתכם מרגע הרעיון וכל הדרך בהתפתחותו.

רכס פטנטים - כשאלגנטיות פוגשת טכנולוגיה.